משנה: הָיוּ שְׁנַיִם מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה לְתוֹךְ אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בָּאֶמְצַע וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ. הָיוּ שְׁלשָׁה וְהָאֶמְצָעִי מוּבְלָע בֵּינְתַיִים הוּא מוּתָּר עִמָּהֶן וְהֵן מוּתָּרִין עִמּוֹ. וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה לְשָׁלשׁ חֲצֵירוֹת פְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים. עֵירְבוּ שְׁתֵּיהֶן עִם הָאֶמְצָעִית הִיא מוּתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מּוּתָּרוֹת עִמָּהּ וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ׃
רִבִּי חוּנָה אָמַר. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בְּעָא. גֵּר שֶׁטָּבַל לְאַחַר שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרַח. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הָיָה עֵר 29a הָיָה קוֹנֶה לוֹ שְׁבִיתָה. מָה אָמַר כָּא רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. נִיִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. בֵּירַר לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם חוֹזֵר בּוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. מִשֶּׁחָשֵׁיכָה חוֹזֵר בּוֹ מִשֶּׁחָשֵׁיכָה. בֵּרַר לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. לֹא יִכָּנֵס. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. יִכָּנֵס. לֹא עַל הָדָא אָֽמְרָת אֶלָּא עַל רֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא. מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גוֹיִם אוֹ רוּחַ רָעָה. אִיתְאֲמָרַת עֲלֵיהּ. אָמַר רִבִּי בּוּן. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁאִם בֵּרַר לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא על הדא אמרה אלא על רישיה דפרקיה. כלומר דמדחי להא דר' בון דלא על כה''ג דאמרן שייכא נמי הא דר' יהודה דמתני' דאי שייכא על הא דריש פירקא נמי שייכא מי שהוציאוהו וכו' שאין לו אלא ד' אמות ועלה שייכא שפיר נמי פלוגתא דר''א ור' יהודה דמתני' דגוונא דריש פירקין וגוונא דמתני' שוין הן דמבעוד יום אכתי לא אסיק אדעתיה כלל שיהיה לו אותן ד' אמות אבל גוונא דידן דבעלמא מיירי שאם בירר לו איזה מן הרוחות לתחומו וקדש עליו היום ולא חזר בו בהא שייכא פלוגתא דר''מ ור' יהודה דמתני' דלעיל וכדאמרן דאימא לך דבחזרה מאחד מן הרוחות לתחומו ס''ל לר' יהודה נמי דיכול הוא לחזור בו:
אמר רבי בון ומודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו. זה שייך הכא ובספרי הדפוס נתהפכה ונסתרסה הגי'. כלו' ר' בון מקשה עלה היכי מצית אמרת דתליא בפלוגתא דרבי מאיר ור' יהודה במתני' דלעיל הא רבי יהודה לא סבירא ליה דיכול לחזור בו לעולם. דהא קתני הכא במתני' ומודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו:
נישמעינה מן הדא. דפליגי במתני' דלעיל מי שישב בדרך ועמד וראה והוא סמוך לעיר לא יכנס דברי ר''מ הואיל ולא נתכוין לכך בשעה שקדש עליו היום ורבי יהודה אומר יכנס וה''ה הכא תליא נמי בהך פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה:
בירר לו מבעוד יום. בעלמא קאי שאם בירר לו אחת מן הריחות שיהיה לו תחומו אם מבעוד יום מע''ש בירר לו חוזר הוא מבעוד יום יכול הוא לברור לרוח אחרת ואם משחשיכה חוזר בו משחשיכה מפני שבשעת קניית העירוב לא היה מבורר ויכול הוא לחזור בו:
מה אמר באומר ר' יוחנן בן נורי. כלומר רב נחמן בר יעקב דמיבעי ליה בגר ומה אמר באומר רבי יוחנן בן נורי גופיה אי פשיטא ליה גוף הדין בישן כר' יוחנן בן נורי וקאמר דנשמעינה מן הדא וכו' כדמייתי לה לעיל בריש פ''ק ואם כן הדין דר' יוחנן בן נורי גופיה פשיטא ליה דהלכתא כוותיה:
מאחר שאלו היה ער היה קונה לו שביתה. כלומר מי אמרינן דדמי להא דאמר ר' יוחנן מאחר שאילו היה ער קנה ישן נמי קנה וה''ה בגר דמאחר שאלו טבל קודם השבת היה נקנה לו שביתה ממילא השתא נמי קנה או דילמא לא דמי דבשעת קניית שביתה לאו בר אקנויי הוה דאכתי לא טבל וגר שמל ולא טבל לאו כלום הוא:
גר שטבל. בשבת ולאחר שהאיר המזרח:
בירר לו מבעוד יום. ולא חזר בו עד שקידש עליו היים. מאי אם יכול לחזור בו ולברר לרוח אחר או דלמא הואיל ובשעת קניית העירוב לא היה דעתו לרוח אחרת שוב אינו יכול לחזור בו:
הלכה: פיס'. הָיוּ שְׁנַיִם. מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁלָּזֶה כול'. אַף עַל גַּו דְּרִבִּי חֲנַנָיָה בֶּן אַנְטִיגֳנֹס פְּלִיג עַל רַבָּנִין בָּאַמּוֹת. מוֹדֶה הוּא הָכָא בְּעִיבּוּרֵי עֲייָרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מודה הוא הכא בעיבורי עיירות. כדתנן בריש פרק דלקמן שעושין אותה כמין טבלא מרובעת וכו' וזה ד''ה הוא:
אע''ג דר' חנניא בן אנטיגנוס פליג על רבנן. במתני' במדות אמות של אלפים:
משנה: מִי שֶׁיָצָא לֵילֵךְ לְעִיר שֶׁמְּעָֽרְבִין בָּהּ וְהֶחֱזִירוֹ חֲבֵירוֹ הוּא מוּתָּר לֵילֵךְ וְכָל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לְעָרֵב וְלֹא עֵירֵב הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כטבלה מרובעת. משום שאי אפשר לעשות מרובע מכוון בצמצום קתני כטבלה מרובעת כלומר כדרך שבני אדם רגילין לעשות מרובע אע''פ שאינו מרובע בצמצום:
כדי שיהא נשכר את הזויות. ארבע הזויות שבהאלכסון של המרובע העודפת על העיגול שבתוכו:
זהו שאמרו העני מערב ברגליו. כגון זה שבא בדרך והוי כעני שאין עמו פת:
ר''מ אומר אין לנו אלא עני. קסבר ר''מ דעיקר עירוב בפת וקילא הוא דאקילו גבי עני או זה שבא בדרך דהוי כעני שיכול לערב ברגליו ור' יהודה סבר עיקר עירוב ברגל ואחד עני ואחד עשיר שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצטרך להטריח ולצאת לערב ברגליו ומערב בפת ע''י שישלח ביד אחר להניח לו והלכה כר' יהודה והכל מודים שהאומר שביתתי במקום פלוני לא מהני אלא א''כ הוא עני שאין מטריחין אותו להניח עירוב בפת או מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והוא רוצה לקנות שביתה במקום פלוני ודוקא אם יש שהות ביום כדי שיכול להגיע לאותו מקום שביתה קודם שתחשך אם היה רץ בכל כחו והיה מקום השביתה מקום מסויים וכן צריך שלא יהיה בינו ובין המקום שביתה כשתחשך יותר מאלפים אמה ואם חסר אחת מאלו לא קנה לו שביתה במקום פלוני ואין לו אלא אלפי' אמה לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה:
מתני' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה. ששלחוהו אנשי עירו להוליך עירובן כדי שיוכלו למחר לילך לעיר שמערבין בה כלומר שיכולין להלך מזו לאותה העיר ע''י עירוב שהיא סמוכה להם ד' אלפים אמה והחזיק הוא בדרך והחזירו חבירו שאמר לו עת חמה היא עת צינה היא וכיוצא בזה ולא הוליך עירובן:
היא מותר לילך. למחר לאותה העיר דמכיון שהחזיק בדרך ונתכוין לקנות שביתה בסוף אלפים אמה קנה דהרי הוא כעני שיכול לומר שביתתי במקום פלוני ואפי' לא עמד שם בשעת קניית עירוב כדפרישית במתני' דלעיל:
וכל בני העיר אסורין. שהרי לא הונח שם עירובן והן לא החזיקו בדרך והלכך אין להם אלא אלפים אמה לכל רוח מעיר שלהן:
ר''מ אומר וכו'. משום דלר''מ מספקא ליה אם דינו כעני הוא הואיל והחזיק בדרך או דילמא מכיון שהיה יכול לערב בפת ולא עירב אין דינו כעני וה''ז חמר גמל שאין לו מעירו אלפים אמה לכל רוח דשמא קנה שביתה בסוף אלפים מעירו במקום שהיה רוצה להוליך העירוב ובסוף אלפים מעירו נמי לא דשמא קנה שביתתו בעירו והלכה כר' יהודה:
זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי ר' חנניה בן אנטיגנוס. דקסבר הואיל וסמכינן אלפים אמה של תחום שבת מקרא דומדותם מחוץ לעיר אלפים אמה וכתיב וזה יהי' לכם פאת נגב ודריש לזה אתה נותן פיאות והיינו זויות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת ורבנן דבעי מרובעות דרשי וזה לריבוי לומר כזה יהיו כל שובתי שבת והלכה כחכמי':
ואמר שביתתי במקומי. לאו דווקא שיאמר כך שהרי בכל מקום שעומד בשעת קניית שביתה יש לו ממילא אלפים אמה לכל רוח והא דקתני ואמר משום הסיפא דקתני זו שאמרו העני מערב ברגליו ולאשמועינן רבותא אליבא דר''מ שאפי' אמר דוקא עני ולא עשיר:
אם אינו מכיר. אילן או גדר או אינו בקי בהלכה ואינו יודע שיועיל לו כשיאמר שביתתי במקום פלוני אם הוא מקום מסויים ויכול להגיע שם משחשיכה:
נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה. הא קמ''ל בהאי חושבנא יתירא דדוקא שיש ממקום רגליו עד מקום עיקרו של האילן אלפים אמה ולא יותר שאז הוא יכול להלך משחשיכה ד' אלפים אמה אבל אם הוא יותר אינו יכול להגיע משחשיכה למקום שביתתו:
שביתתי בעיקרו. הואיל וסיים מקום שביתתו קנה ומהלך ממקום רגלו שעומד שם עד מקום עיקרו אלפים ומעיקרו שקנה שם שביתה ועד ביתו אלפים:
ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום. דמכיון שלא סיים מקום השביתה שלא פי' איזה ד' אמות שתחת האילן לא קנה שם שביתה שאם בא לשבות בתוך ד''א אלו אני אומר שמא בד''א האחרות הוא שקנה שביתה ואין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה. ודווקא כשיש תחתיו של אילן שמונה אמות או יוחר דלא הוי קניית שביתתו במקום מסויים כלל כדאמרן אבל אם תחתיו של אילן פחות משמונה אמות ונתכוין לשבות תחתיו קנה שהרי אין שם שיעור שני מקומות של שביתה וממה נפשך מקצת מקום שביתתו מסויים הוא:
מתני' מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך. ולא יהיה לו פנאי לקנות שביתה באותו מקום שהוא רוצה לקנות והיה מכיר שם אילן או גדר והוא יכול להגיע לשם אלא שהוא עיף ורוצה לנוח במקום שעומד:
אַף עַל גַּו דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. עִיקַּר עֵירוּב בְּרַגְלָיו. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵשֵׁב לוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיֹאמַר. תִּקָּנֶה לִי שְׁבִיתָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. אֶלָּא יֵצֵא לוֹ חוּץ (לַשָׂדֶה) [לַתְּחוּם] וְיֹאמַר. תִּקָּנֶה לִי שְׁבִיתָה בְּמָקוֹם הַזֶּה. וּמַמְתִּין שָׁם עַד חָשֵׁיכָה. וְחוֹזֵר וּבָא לְעִירוֹ. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפַּחַת בֵּית מַמָּה וּמִשְׁפַּחַת בֵּית גּוֹרְיוֹן מֵרוּמָה. שֶׁהָיוּ מְחַלְּקִין גְּרוֹגְרוֹת לָעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת. וְהָיוּ עֲנִיֵּי שִׁיחִין יוֹצְאִין וּמְעָֽרְבִין בְּרַגְלֵיהֶן. וּמַמְתִּינִים שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וּלְמָחָר הָיוּ נִכְנָסִין וְאוֹכְלִין שָׁם וְחוֹזְרִין. וְכָל מַה שֶׁהֵן עוֹשִׂין עַל פִּי חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אע''ג דר''י אמר עיקר עירוב ברגליו ובלבד שלא ישב לו בתוך ביתו וכו'. אלא יצא לו חוץ לתחום והרי החזיק בדרך ודינו כמי שבא בדרך וכו' כדפרישית הכל במתני':
ותני כן. בתוספתא סוף פרק שלישי מעשה במשפחת בית ממל וכי' והיו עניי מקום שיחין יוצאין ומערבין ברגליהם וכו' דעני ובא בדרך שוין הן כדפרישית במתני':
הלכה: פיס'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה כול'. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תֶּחֱשֶׁךְ כול'. אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ אֵינוֹ בַהֲלָכָה כול'. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ. הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו כול'. רִבִּי מֵאִיר סָבַר. עִיקַּר עֵירוּב בַּכִּבָּר. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. בְּרַגְלָיו. לְהָקֵל עַל הֶעָנִי שֶׁאֵין לוֹ כִבָּר. וְרִבִּי יוּדָא אָמַר. עִיקַּר עֵירוּב בְּרַגְלָיו. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. בַּכִּבָּר. לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא יֵצֵא בְרַגְלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' זה שהוא מכיר מהלך כו'. כלו' זה שאינו מכיר מוסר שביתתו לזה שהוא מכיר ומהלך עמו וסומך עליו וזה שהוא מכיר מהלך עם זה שאינו מכיר היינו שהוא מתכוין לשבות הוא עם חבירו במקום שהוא מכיר:
זו היא שאמרו העני וכו' ומפרש פלוגתייהו ר''מ סבר וכו' כדפרישית במתני':
משנה: זֶהוּ שֶׁאָֽמְרוּ הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר. שֵׁלֹּא אָֽמְרוּ מְעָֽרְבִין בַּפַּת אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כטבלה מרובעת. משום שאי אפשר לעשות מרובע מכוון בצמצום קתני כטבלה מרובעת כלומר כדרך שבני אדם רגילין לעשות מרובע אע''פ שאינו מרובע בצמצום:
כדי שיהא נשכר את הזויות. ארבע הזויות שבהאלכסון של המרובע העודפת על העיגול שבתוכו:
זהו שאמרו העני מערב ברגליו. כגון זה שבא בדרך והוי כעני שאין עמו פת:
ר''מ אומר אין לנו אלא עני. קסבר ר''מ דעיקר עירוב בפת וקילא הוא דאקילו גבי עני או זה שבא בדרך דהוי כעני שיכול לערב ברגליו ור' יהודה סבר עיקר עירוב ברגל ואחד עני ואחד עשיר שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצטרך להטריח ולצאת לערב ברגליו ומערב בפת ע''י שישלח ביד אחר להניח לו והלכה כר' יהודה והכל מודים שהאומר שביתתי במקום פלוני לא מהני אלא א''כ הוא עני שאין מטריחין אותו להניח עירוב בפת או מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והוא רוצה לקנות שביתה במקום פלוני ודוקא אם יש שהות ביום כדי שיכול להגיע לאותו מקום שביתה קודם שתחשך אם היה רץ בכל כחו והיה מקום השביתה מקום מסויים וכן צריך שלא יהיה בינו ובין המקום שביתה כשתחשך יותר מאלפים אמה ואם חסר אחת מאלו לא קנה לו שביתה במקום פלוני ואין לו אלא אלפי' אמה לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה:
מתני' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה. ששלחוהו אנשי עירו להוליך עירובן כדי שיוכלו למחר לילך לעיר שמערבין בה כלומר שיכולין להלך מזו לאותה העיר ע''י עירוב שהיא סמוכה להם ד' אלפים אמה והחזיק הוא בדרך והחזירו חבירו שאמר לו עת חמה היא עת צינה היא וכיוצא בזה ולא הוליך עירובן:
היא מותר לילך. למחר לאותה העיר דמכיון שהחזיק בדרך ונתכוין לקנות שביתה בסוף אלפים אמה קנה דהרי הוא כעני שיכול לומר שביתתי במקום פלוני ואפי' לא עמד שם בשעת קניית עירוב כדפרישית במתני' דלעיל:
וכל בני העיר אסורין. שהרי לא הונח שם עירובן והן לא החזיקו בדרך והלכך אין להם אלא אלפים אמה לכל רוח מעיר שלהן:
ר''מ אומר וכו'. משום דלר''מ מספקא ליה אם דינו כעני הוא הואיל והחזיק בדרך או דילמא מכיון שהיה יכול לערב בפת ולא עירב אין דינו כעני וה''ז חמר גמל שאין לו מעירו אלפים אמה לכל רוח דשמא קנה שביתה בסוף אלפים מעירו במקום שהיה רוצה להוליך העירוב ובסוף אלפים מעירו נמי לא דשמא קנה שביתתו בעירו והלכה כר' יהודה:
זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי ר' חנניה בן אנטיגנוס. דקסבר הואיל וסמכינן אלפים אמה של תחום שבת מקרא דומדותם מחוץ לעיר אלפים אמה וכתיב וזה יהי' לכם פאת נגב ודריש לזה אתה נותן פיאות והיינו זויות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת ורבנן דבעי מרובעות דרשי וזה לריבוי לומר כזה יהיו כל שובתי שבת והלכה כחכמי':
ואמר שביתתי במקומי. לאו דווקא שיאמר כך שהרי בכל מקום שעומד בשעת קניית שביתה יש לו ממילא אלפים אמה לכל רוח והא דקתני ואמר משום הסיפא דקתני זו שאמרו העני מערב ברגליו ולאשמועינן רבותא אליבא דר''מ שאפי' אמר דוקא עני ולא עשיר:
אם אינו מכיר. אילן או גדר או אינו בקי בהלכה ואינו יודע שיועיל לו כשיאמר שביתתי במקום פלוני אם הוא מקום מסויים ויכול להגיע שם משחשיכה:
נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה. הא קמ''ל בהאי חושבנא יתירא דדוקא שיש ממקום רגליו עד מקום עיקרו של האילן אלפים אמה ולא יותר שאז הוא יכול להלך משחשיכה ד' אלפים אמה אבל אם הוא יותר אינו יכול להגיע משחשיכה למקום שביתתו:
שביתתי בעיקרו. הואיל וסיים מקום שביתתו קנה ומהלך ממקום רגלו שעומד שם עד מקום עיקרו אלפים ומעיקרו שקנה שם שביתה ועד ביתו אלפים:
ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום. דמכיון שלא סיים מקום השביתה שלא פי' איזה ד' אמות שתחת האילן לא קנה שם שביתה שאם בא לשבות בתוך ד''א אלו אני אומר שמא בד''א האחרות הוא שקנה שביתה ואין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה. ודווקא כשיש תחתיו של אילן שמונה אמות או יוחר דלא הוי קניית שביתתו במקום מסויים כלל כדאמרן אבל אם תחתיו של אילן פחות משמונה אמות ונתכוין לשבות תחתיו קנה שהרי אין שם שיעור שני מקומות של שביתה וממה נפשך מקצת מקום שביתתו מסויים הוא:
מתני' מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך. ולא יהיה לו פנאי לקנות שביתה באותו מקום שהוא רוצה לקנות והיה מכיר שם אילן או גדר והוא יכול להגיע לשם אלא שהוא עיף ורוצה לנוח במקום שעומד:
הלכה: הָיָה אֶחָד מַכִּיר אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר. זֶה שֶׂהוּא מַכִּיר מְהַלֵּךְ עִם זֶהּ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר. וְזֶהּ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מְהַלֵּךְ עִם זֶה שֶׂהוּא מַכִּיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' זה שהוא מכיר מהלך כו'. כלו' זה שאינו מכיר מוסר שביתתו לזה שהוא מכיר ומהלך עמו וסומך עליו וזה שהוא מכיר מהלך עם זה שאינו מכיר היינו שהוא מתכוין לשבות הוא עם חבירו במקום שהוא מכיר:
זו היא שאמרו העני וכו' ומפרש פלוגתייהו ר''מ סבר וכו' כדפרישית במתני':
משנה: מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תֶּחֱשָׁךְ וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָדֵר אוֹמֵר שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו 29b לֹא אָמַר כְּלוּם. שְׁבִיתָתִי בְעִיקָּרוֹ מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה וּמֵעִיקָּרוֹ וְעַד בֵּיתוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה. נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחָשֵׁכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמַּה׃ אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ אֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה וְאָמַר שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. עֲגוּלּוֹת דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְרוּבָּעוֹת כְּטַבֻלָא מְרוֹבַּעַת כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הָזָּוִיוֹת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כטבלה מרובעת. משום שאי אפשר לעשות מרובע מכוון בצמצום קתני כטבלה מרובעת כלומר כדרך שבני אדם רגילין לעשות מרובע אע''פ שאינו מרובע בצמצום:
כדי שיהא נשכר את הזויות. ארבע הזויות שבהאלכסון של המרובע העודפת על העיגול שבתוכו:
זהו שאמרו העני מערב ברגליו. כגון זה שבא בדרך והוי כעני שאין עמו פת:
ר''מ אומר אין לנו אלא עני. קסבר ר''מ דעיקר עירוב בפת וקילא הוא דאקילו גבי עני או זה שבא בדרך דהוי כעני שיכול לערב ברגליו ור' יהודה סבר עיקר עירוב ברגל ואחד עני ואחד עשיר שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצטרך להטריח ולצאת לערב ברגליו ומערב בפת ע''י שישלח ביד אחר להניח לו והלכה כר' יהודה והכל מודים שהאומר שביתתי במקום פלוני לא מהני אלא א''כ הוא עני שאין מטריחין אותו להניח עירוב בפת או מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והוא רוצה לקנות שביתה במקום פלוני ודוקא אם יש שהות ביום כדי שיכול להגיע לאותו מקום שביתה קודם שתחשך אם היה רץ בכל כחו והיה מקום השביתה מקום מסויים וכן צריך שלא יהיה בינו ובין המקום שביתה כשתחשך יותר מאלפים אמה ואם חסר אחת מאלו לא קנה לו שביתה במקום פלוני ואין לו אלא אלפי' אמה לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה:
מתני' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה. ששלחוהו אנשי עירו להוליך עירובן כדי שיוכלו למחר לילך לעיר שמערבין בה כלומר שיכולין להלך מזו לאותה העיר ע''י עירוב שהיא סמוכה להם ד' אלפים אמה והחזיק הוא בדרך והחזירו חבירו שאמר לו עת חמה היא עת צינה היא וכיוצא בזה ולא הוליך עירובן:
היא מותר לילך. למחר לאותה העיר דמכיון שהחזיק בדרך ונתכוין לקנות שביתה בסוף אלפים אמה קנה דהרי הוא כעני שיכול לומר שביתתי במקום פלוני ואפי' לא עמד שם בשעת קניית עירוב כדפרישית במתני' דלעיל:
וכל בני העיר אסורין. שהרי לא הונח שם עירובן והן לא החזיקו בדרך והלכך אין להם אלא אלפים אמה לכל רוח מעיר שלהן:
ר''מ אומר וכו'. משום דלר''מ מספקא ליה אם דינו כעני הוא הואיל והחזיק בדרך או דילמא מכיון שהיה יכול לערב בפת ולא עירב אין דינו כעני וה''ז חמר גמל שאין לו מעירו אלפים אמה לכל רוח דשמא קנה שביתה בסוף אלפים מעירו במקום שהיה רוצה להוליך העירוב ובסוף אלפים מעירו נמי לא דשמא קנה שביתתו בעירו והלכה כר' יהודה:
זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי ר' חנניה בן אנטיגנוס. דקסבר הואיל וסמכינן אלפים אמה של תחום שבת מקרא דומדותם מחוץ לעיר אלפים אמה וכתיב וזה יהי' לכם פאת נגב ודריש לזה אתה נותן פיאות והיינו זויות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת ורבנן דבעי מרובעות דרשי וזה לריבוי לומר כזה יהיו כל שובתי שבת והלכה כחכמי':
ואמר שביתתי במקומי. לאו דווקא שיאמר כך שהרי בכל מקום שעומד בשעת קניית שביתה יש לו ממילא אלפים אמה לכל רוח והא דקתני ואמר משום הסיפא דקתני זו שאמרו העני מערב ברגליו ולאשמועינן רבותא אליבא דר''מ שאפי' אמר דוקא עני ולא עשיר:
אם אינו מכיר. אילן או גדר או אינו בקי בהלכה ואינו יודע שיועיל לו כשיאמר שביתתי במקום פלוני אם הוא מקום מסויים ויכול להגיע שם משחשיכה:
נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה. הא קמ''ל בהאי חושבנא יתירא דדוקא שיש ממקום רגליו עד מקום עיקרו של האילן אלפים אמה ולא יותר שאז הוא יכול להלך משחשיכה ד' אלפים אמה אבל אם הוא יותר אינו יכול להגיע משחשיכה למקום שביתתו:
שביתתי בעיקרו. הואיל וסיים מקום שביתתו קנה ומהלך ממקום רגלו שעומד שם עד מקום עיקרו אלפים ומעיקרו שקנה שם שביתה ועד ביתו אלפים:
ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום. דמכיון שלא סיים מקום השביתה שלא פי' איזה ד' אמות שתחת האילן לא קנה שם שביתה שאם בא לשבות בתוך ד''א אלו אני אומר שמא בד''א האחרות הוא שקנה שביתה ואין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה. ודווקא כשיש תחתיו של אילן שמונה אמות או יוחר דלא הוי קניית שביתתו במקום מסויים כלל כדאמרן אבל אם תחתיו של אילן פחות משמונה אמות ונתכוין לשבות תחתיו קנה שהרי אין שם שיעור שני מקומות של שביתה וממה נפשך מקצת מקום שביתתו מסויים הוא:
מתני' מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך. ולא יהיה לו פנאי לקנות שביתה באותו מקום שהוא רוצה לקנות והיה מכיר שם אילן או גדר והוא יכול להגיע לשם אלא שהוא עיף ורוצה לנוח במקום שעומד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source